הכי מיוחדות: החנויות והעסקים שלא תראו בכל מקום

גליה גדלה בעסק. היא זוכרת איך בתור ילדה הייתה ממתינה בחנות כדי לקבל מאבא שלה 25 אגורות וללכת לקנות פלאפל ליד קולנוע מקסים. כשבגרה החליטה לצאת לדרך עצמאית וחיה בחו"ל, אבל כשאביה נפטר באופן פתאומי, היא חזרה לארץ והחליטה לשמור על העסק במשפחה. "סגרתי את עצמי בחנות לכמה ימים, היו רהיטים שחיכו לתיקון, וכיסא שאני עושה היום בשעה לקח לי אז יום שלם", היא נזכרת. בהמשך, החנות עברה לרחוב בן יהודה בתל אביב, והיום עובדים במפעל הייצור הקטן של קשקלוע גליה ושני עובדים נוספים. המפעל, שהיה ממוקם באזור התעשייה שדרות[ הופגז בשבעה באוקטובר ורוב חומרי הגלם נשרפו. יומיים אחר כך, נפל החבר הכי טוב של בנה, סרן (מיל') יובל הליבני ז"ל.

למרות המפעל שנשרף והמחסור בחומרי גלם, ממשיכה גליה ליצור את יצירות האומנות הקלועות שנמכרות בקשקלוע, הגם שהאילוצים חייבו אותה לצמצם במידת מה את המבחר. "גבי מיטה, מראות עם מסגרות קלועות, כונניות, עריסות ואהילים, הם המיוחדים והפופולריים ביותר", מספרת גליה על המוצרים הנמכרים בחנות. "רשתות גדולות מוכרות מוצרים שהן קוראות להן 'קלועים' או 'רטאן', אך למעשה עשויים מחומרים סינטטיים מצופים, ואלה רהיטים שלא ניתן לתקן. רהיטים קלועים אמיתיים נעשים על ידי כיפוף של במבוק מלא שמגדלים במזרח אסיה. יש כיום טרנד חזק של קליעת סלים בארץ, אך לא של קליעת רהיטים שלמים. ילדיי בחרו בשליחויות אחרות בתחום החינוך, ונראה שאומנות הקליעה בישראל תלך ותעלם".